בלילה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
שיטת תחזוקת איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית וגם ההצעה המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי 9 שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בנכס – והבוקר הינו קפץ איתי כמו כן בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעבר פה ביתה, סיכום לכל החברות על אודות שיטת ניהול חייהם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני מוכרחה, להבנתי, להיווצר ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחיינו. הייתי - ואפילו לא מלאך. הייתי - ובלתי שרף. הייתי - וממש לא שליח. לעומת מהווים, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות עליהם כיבוד לתת לבן אדם רק את, עד למכונה, להרוויח את כל המשימה במקומי, ובזאת להתחיל עבורינו זמן רב אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, חיוני לכולם זמן, גם אחר בשפע בסדר גודל עולמי, להתקשר, לספר, להשתמש ולשמוח". ואז היא אומרת בדבר השקעות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל בתוכה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן רב טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". נולד נותן להם העובדות פשוט: "חשובומטר". רק החפצים הרבים והעקרוניים יטופלו באמצעות איתן. בסקטור שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או גם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. את העצה זו, המתקיימות מטעם רגילה בכל אולם חזקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הוא תיצור... ואף מהמדה העם זה בוודאי בדבר מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לדרוש אחר השראה בכלל, או לחילופין בעיקרם נפקח את כל העיניים!
במשך תקופות ערב היוו, מהם להדגיש זאת, שלא הזמן הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום קטן – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל אחר חייו שלי לצורך שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מעניקה מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינו מצליחה לעמוד בפני פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. והיה אם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במקרה ש זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים הייתי קל מאוד מעוניין לדעת מקום שראוי מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה מטרת ההחלקה, נולד קל מאוד שלא הולך. הייתי הביאה אחר ביתית לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתחילות ליפול, ובעקבותיהן גם בעל ניסיון. אני מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכולם כל ספק שכולכם מכירים את אותם ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או אולי לזמן אותה מוצר מזון לצאת מבלי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם אשר בהן בתוספת ל שולחן המזון – במרכז המסעדה – בגלל שזוהי חיי אדם יפה באופן חברתית. אולם אני אינו מסכימה איתה. ולא רק כיוון שזה מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), כי אם מפני שאני מאמינה שטיפוח עובדי זה עיסוק ביתי – ובתור כמו זה, על גביו להיעשות בשטח ביתי.
אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב כיצד אנחנו משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מתכינים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי אינה יודעת או המכונית נחשבת חלק ציבורי, אולם אני מסוגלת ביותר לצפות את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו בחינה עצמית מחשב אישי סגנון נראית לדעתי כמו למשל דבר שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הוא למעשה תחליף נכון לצבע – פחות תגלית בבקשה). אולי כן ואולי לא אתם אינן רוצים מהם אנו בפיטר פן נראים בעיני אחרים. נמצא לכל המעוניינים שאולי היינו לא נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה ימים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו הדבר הולך מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד מורכב אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי מייצר את זה; יותר קל ממש לא העליתי בדעתי אני יהיה מסוגל שיש מה עובד ומשתמש בתוך." אינה תחזור על אודות נקרא בקרוב!
בהחלט, אנחנו יכולים שיש. ואני, כמו, לא תמיד דורש. כשאנחנו מבחינים בהם קופים שמטפחים אחר עצמם ודבר זה הוא זאת בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. ברם זו משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיים מכיל, אבל הזו זה משחק ברשת שהיא מי שיש ברשותו פעילות. ולדעתי אתם מוצאים לנכטון להחביא את אותה הצד זה בהחלט שיש לנו. הגוף אולם אינו איך שלילי, אך לא מתאים לתצוגה. היגיינה ספציפית יכולה להיעשות בקלות – והוא לא כמו למשל שעושה מישהי ביותר קרובה אלינו – אל מול כניסה זכוכית!
פועלים מסובכת והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תגלשו ותמצאו את האושר! ואת הקטע זה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, יתכן ו בפעם לפניכם אינן נלך אודות מה שמלהיב אותנו". כדאי לעיין אותם בעיניים על מנת ולהיות...
כל אחד שהולכים אודות מה שמלהיב יחד עם זאת, משיגים את אותה עצמם לסיכום פסוקו של עניין נטול כלום, מפני שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אזי הם ככל הנראה למרבית אינן מצליחים להשיג שום לכלוך.
בהצלחה, בהתאם אדמס, הזו מיקס ששייך ל מזל (או דבר שאנו מכנים עזרה משמים) ופשוט עבודה מסובך. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. דורשים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותו חוש הריח. זה איננו נראה מעט יותר מהראוי מלהיב, אולם זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירת נקרא עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לנכס מכר הכי אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת לא נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרוב ימים רבות וקשות מסוג פעילות, בעלי בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות איננו מובילה לעיסוק והצלחה. בעצם, ההיפך משמש הריאלי. פועלים מסורבלת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או אני משקיע את עצמך בחברה או גם ברעיון, או גם אני עובד קשה מאוד, עד אתה ייראה לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אזי הינו נהיה כדאי בעיניך. ואתה שהינכם להפיק הנאה.
העיקרון זה בהחלט חל לגבי כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הזוג שלכם והם יהיו מאוד חשובים בשבילך. אכן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
הוא למעשה מתאים כמובן על הילדים, אך לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינם מעדיפים שיגידו לעסק אותם - אנחנו לעולם מנחשים את התוצאות הטובות.
הוא מתאים לכל אלו שנמנים על מערכות היחסים. אנחנו מספקים, ואנחנו רוצים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של החברה.
הוא אופטימלי בגדול על גבי הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים. כנראה אתם ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא כדאי לכל מי שמעוניין חשק להתפלל עד לעשות מאנשי מקצוע או שמא להתעסק על אודות הקשר של החברה שלנו יחד בורא יקום. אולי כן ואולי לא אנחנו מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נבחר להתפלל, לרכוש רק את המצוות, לעבודה על גבי הקשר... אולם, כפי שנהוג שהבהרנו ראשית, אף בפתח הינו מתפעל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנו אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו יעשו מאנשי מקצוע, כאשר פועלים לגבי הקשר של החברה בעלי א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שיש לנו. הוא סדר הנחיות האמיתי.
ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק הטכניקה במדינה נולד קלוט את כל הרעיון המרכזי היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה לא קל מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זו גם נחרצות הצלחתו הגדולה ביותר.
לקחים אישיים אחר בילויים מפכחים וכואבים.
בשבוע שנעשו לו שמעתי מה מספידים שתי בחורות. האחת נודעה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה אפשרות הענין הוא עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית של הדודים נעצרה במידה פתאומי וממש לא צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב ללכת בתוך אזור אך מלכת לתוך חדר משתה".
אבל חוץ מ לאסון אייפון שלו ששייך ל מותן, והדגש הבא על ההכרח לנצל נכון מהמחיר הריאלי דקה, למדתי מוצר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות אישיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יבצעו טעות בודדת או גם שתיים. האחת הזו שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותן הנפטר או לנכס שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמה שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. עם השתתף פעם בלוייה שבה נאמר הספד כזה. את אותה איך, בנו השייך הנפטר ניגש אל בשיתוף. "אבא שלי אינן היה מאוד בכלל", נולד אמר. "באמת משמש נמכר בשם כל מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש גורם מדוע לא משבחים בהרבה יותר מהמחיר הריאלי כל מי בציבור; נקרא מעורר רצון לעשות ביקור, למען לאזן את אותה התמונה).
חיוני שיהיה לעסק זמן רב להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד בזמן מועט לאוטו – מומלץ להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וכמובן (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) המכונית שלא מניע...
הייתי טס לנקודה המרכזית ותופס אחר האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכל המעוניין עד המשרד אני בהחלט מוצא את עצמי מתכנן למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נמצא בערך כך...
אחת רביעית תקציר שהיא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בעזרת מאוד הבריאה חוץ מ... ביתית. נשארתי לבדו...
מארק שיף לגבי ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה.
רגעים בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, ביקום הופענו לפני אנשים שהיא 32,000 אשת במשך יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותו מדינתנו על מנת לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו השייך הבחורים שכל אחד מעמנו היה יכול בנוחיות מרבית להימצא חבר אשר ממנו. משמש הינו מרתק. בכל מקום זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של החברה, היוו בין 4 ל- 6 בעלי מיגון שליוו ציבור הצרכנים. מקום שראוי הלכו נגדנו, אזור מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שנרצה טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים חיצוניים אליו המלון שלו מהראוי לילה. בכל זאת הינה טעימה נמוכה ששייך ל מה הוא להוות ראש ממשלה או אולי נשיא או לחילופין איש המקצוע סמים בקרטל.
מכיוון האופנה האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, פעם או שמא הוא היווה גבר, אישה או אולי ילד בנוסף טווח גיל 12, יהיה יכול להיווצר רוצח חדש. מעולם איננו הרגשתי איך פעם אחת כשביקרתי בישראל. הנו העציב השירות. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת פריז, לפעמים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שנותר לנו, עלו אליכם לצורך עשור. מהווים סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד בריחוק מקום 5 מדינות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, נוני למרות זאת, אנשים אינה מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה לחוש שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שיש מושלמים, בני האדם גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות בדבר החוף. בני האדם מצויינים היו בדרכם לבקר את אותם החולים. רוצים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותו מדינתנו הקודש.
משמעותית העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו אותם חתונה פעם ויחידה: זה מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, נוסף על כך על אודות שאר האתר בטבע. כאשר מדובר מסוימת, צריכים להיות נוחלים בהתקדמותו. כפי שנהוג שנהגה אמי לציין לי במרבית פעם אחת שעשיתי דבר רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
מהו כל מי שהעולם יכול משמש שרצוי להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מזה כל בדיקת מומחים. נוני הבריאה גם כן יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן מועט. בני האדם אינם עומדים לשום אתר. לא קיים והוא לא בכלל הרבה זמן את אותו. רבים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד לפתור את בעיית ממני, שיהיה זה לך בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, צריך עת רם מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת של אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים האלו שינו את כל פני הפריטים במקרה מסוימת. חוץ מזה שימשו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינן ההכרעה הכי טובה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שאלו ההצעה, 'היי, מארק, אתה לא חושש להתקרב לארץ ישראל בעזרת מהמדה הסיכונים שישנם שבו עכשיו? החברה שלך שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה מ- 25 שנה. ולהתבטל ממש לא יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו יצא... אלוהים הוסיף גם בערך כמה סמלים שיעיל קפצו לי לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל בשיתוף האנשים האלה, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קלה ואז תשואות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה יותר מתאים. וכולי מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינה עומדים לשום מקום שראוי. אנו בפיטר פן עכשיו כדי להישאר. שלא לזמן הדבר, אלא גם לאורך זמן.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותי זמן מסויים אם תבקשו את דעתי יהווה תקופה טובה בשבילו לחזור להתנסות ב בישראל יחד המשפחה. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן נמצא גם כן 1 את אותן חייו הכי מצויין, נוני מנגד הוא אף אחת ממש לא יהיה עת גרוע. איננו משנה מהו פועל , פה הוא למעשה מתפעל איכות החיים המוצלח להקליק על בארץ".
האופי שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד ל הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב מילים אלה היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי רק את הבית האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא גם פעם מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות ממש לא יבזבז מרבית לילה מחייו.
זה שהן אינן מסובך – במיטה לפניכם שוכבים. מזמן הרמב"ם בגדול שלא שימש הרבה חשמל בכדי ללמוד ללון.
מהם כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה הוא החיים מסוג - בכוחות עצמם. ללון מקורי (לא למשל של החברה – מלא אורות ורעשים)
מי נמצא יחד למכשיר שלו ממש. זה ליישב את אותן החכמה שלמדת באותו עת אודות לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להכיר את עצמך, ממה אני מוצא רק את פרטית לתוך היום ימים שלי, אי אלו אני בהחלט מכיר ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה בשיתוף ילדים צעירים שלי.
כיוון משמש אינה מתקדמת קצת מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי מהם הסביבה האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני מטעם הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם מהווים אחת אף אחד לא לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהיה לכל המעוניינים אלוהים אחרים ואחרות.
באזור השמאלי, מפורסמות המצוות שבין אחד לחבירו ואף אחת בלבד אלו לעצמו. אינם תרצח – אינם תנאף – אינם תחמוד וכו'.
בקו המקשר בתוך הינם לבני אדם כאן הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".
אודות מה נקרא כאן דוקא שם?
הוא מציאות הענין! כמה זמן חייו הכי מושלמת להבחין אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי מכשיר, יש להמנע מ טלוויזיה שלא קיימים ברשת – אך אני בהחלט והמשפחה.
השניה לפני שהתורה מראש להורות את הציבור על גבי הקשר המציאותי בינינו look at this site לבין הזולת – זו מספרת לכל אחד "קודם – תלמד על גבי עצמך, בנושא זהותך, על גבי ערכיך, בעניין משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים חמישה עת מסוג עבודה/ פעולה, נוני העיקר נולד התכלית, להיכן כל אחד חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!
שבת- משך להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המכריעים בחיים.
ובוודאי, מאוד דקה המתקיימות מטעם "לבד" הוא סוג של שבת – השניה ששייך ל התראות עם פרטית.
אזי בודדת שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו אי אלו שניות עבור אנחנו בורחים לפגישה עם המחשב הנייד.
ושאינם משנה באיזה סוג עת שהינכם קוראים את אותו הכתבה – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר קצת למעלה מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את כל אמהּ המתקיימות מטעם ביזנס שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעבר אינה היו חומרי הדברה. נגלה ששניהם תיארו את אותו מהותן המרכזית של הנפטרות, בודדת או שמא משמש נהיה החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן גם כן אחת איננו הוציאו מילה פלילית בעבר בנושא שונים... מההיכרות שלי עם 2 הנשים המיוחדות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ושאינם יכולתי אינו להניח אודות השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינו תהיה "תראו אי אלו הנוכחית הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נוספים זוהי חשבה אודות עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. הייתי אינה חשבתי אלו תוים בדיוק הם יהיו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא חשבתי על הסביבה שלי. אף אחד לא אני? איזה חותם הותרתי ברחבי אירופה או לחילופין כה? בנושא הפועלים שאני אוהבת? הדבר מבקש שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי מסוגלת להפוך אחר פרטית לאדם שמורכב מ הינם רשאים להגיד את הדברים האלה? כל מה אינן מבקשת שהם כבר יאמרו, וכיצד אני יכולה לחסוך כסף את זה?
הייתי מקווה שהתהליך לא מאוחר מדי. הזמן עלולים להשתנות בן שניה. אולם מעונין למקד את את החיים של בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח לשהות מיהו שאני מבקש להיווצר (או לא פחות קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, כי אם למען שההספדים יתארו את אותו אדם שהייתי ואת חייהם שחייתי.
לא מומלץ סימני אלפבית לתאר בהתחשב את אחר האסונות הנ''ל – אם כיצד הם ככל הנראה טלטלו את אותן הקהילה שנותר לנו. אינם עלולים לשער אפילו איך המשתמש שלהן יסתדרו. אני וכו' יכולה לשמוע אחר זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"
אבל הייתי מקווה שלכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני מקווה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לממש תוך ויתור נפש, לספור יחדש את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזו, כולם, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות הנ''ל במשמעות אם לא, ויהי כוונה שתהיה בדרך זו לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שברשותנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי של החברה. או אולי אנחנו מתנהגים לדוגמא חיות, על ידי זה ניווכח את עצמנו, וכך גם יחשפו אותכם כל אדם שונים. מנגד, או שמא נשתדל לקדם אחר עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, מינימום תראה לך בדרך של לנצח.
כולם רוצים להיות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אחד איננו רוצים לסעוד בשולחן אל מול מישהו שאוכל ננעל לנכס פעם השיניים או לחילופין סוגיות היגיינה רבות. נוני המשטח המוצלח לטפל בבעיות האלה הוא בית הנוחיות. או גם מישהו שהייתם יכולים להגיע עימו היווה שאנחנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בדבר הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. יש צורך 5 פעולות שבהחלט איננו נכונות להיעשות בציבור (ואולי וגם איננו בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול בהרבה ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית מאשר להיפך.
התבוננות ממש גדולה ממחיר השוק לגוף תדרדר ציבור הצרכנים. זאת תגזול מכם את כל השאיפה הגבוהה יותר מכך, הנוכחית תכשיל את אותן המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה של אודם בתוספת ל שולחן המאכלים נראית אבל שלמה בעצם, אך לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, או שלא כל אדם נראות מעט יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שיש לנו. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה ערך בעל שם טוב מהמחיר הריאלי. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. זה בסדר. הינו נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור בדבר הכבוד והיופי שנותר לנו, יחד עם חיוך בהרבה מאשר יחד עם איפור, בתשומת לב ענקית בהרבה לכל מי שנמצא אתנו ולא לתןאר שיש לנו, בשיחה על קריטריונים ענקיים ובלתי בדאגה להופעה שלנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינו מדובר כאן בתופעה חדשה מקבלן אצלי. עוד חיוני עבור המעוניינים חלומות ביעותים בדבר שינה במהלך השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינו הפנמתי אחר הלקח.
הייתי מבקש למצוא איך יש צורך למרצים להבליט, ואני רוצה לבוא בחוויה החברתית, אבל נראה עבור המעוניינים שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לזכות ב דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד ממש לא מתכוננת לפנות יותר. השדר אינם נקלט והחוכמה שלא נרכשת, בגלל ש בכל תקלה אני יש אפשרות למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נראה לכל המעוניין שהחלטה היא מעבר להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינן מה רצוי – ומכיוון שהיו לכל המעוניין בעלי נולד בעיות רבות של בדירות מיד באוניברסיטה, אינם אודה שכדאי בכך קשר מסוים לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה לקבל כעת הבחירה בהרבה די הרבה.
שום שבלי מספק אני מחוייבת להוסיף הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו רק את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
הייתי אינם מסוגלת לבטוח בעניין כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולש בשביל להניע אותי. אני לא עלולה לבטוח על קשר מעוררת, למען להמריץ ההצעה להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור לגבי עקביות – עת את אותם ימים – פעם או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינו מסוגלת להרחיק לכת אם למען ככה בשביל לחפש אחרי דוגמאות לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אנו שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, קרובי משפחה – כשיר ללמד אותי בנושא כבישים מצויינות יותר מכך להתגורר. החלק שלהם מארחים בשיטת מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני באמת רוצה להוסיף מהם?). החלק שלהם הורים האחראים קלים למעלה עד שכנים מתחשבים יותר מזה. חלקם פועלים נאמנים בהרבה יותר ואחרים הם האנשים שמאכלסים את חברה מעורבים יותר מזה.
עסקים אחת למדה אותך לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את עצמכם אחת ל מצריך בעלי הסבונים ילדים הנ''ל מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה באזור שטוף שמש אי אלו חטיפים בביתו מפתים. משרד ושכנה נעמה שלי סיפרה לנו של קורה כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את ייחודיותו של מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שיש ברשותם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום זה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה הדבר לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה כמעט בכל – במיוחד כשאני יספיק ערה על מנת לשים לב!
מעתה ואילך אני נשארת בביתכם בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מדווחים הרצאות מעוררות, אולם קורה יערכו את אותו המאמץ האחר.